בשני העשורים האחרונים התרחב עולם ההייטק בישראל בקצב שלא נראה כמוהו. מאות אלפי ישראלים עובדים בחברות טכנולוגיה, מחזיקים אופציות ומניות, ומצברים נכסים שלא תמיד נרשמים על שמם במפורש. כשנישואים מגיעים לקיצם, מתגלה מורכבות שלעיתים נוגעת לא רק בדיני המשפחה, אלא גם בגבול שבין הנוהג האזרחי לבין המשפט הפלילי.
מה הופך גירושי הייטק לכל כך מורכבים?
בגירושין "רגילים" מחלקים בית, רכב וחיסכון פנסיוני. בגירושי הייטק, על השולחן מונחים:
- אופציות שטרם מומשו – RSU, ESOP, וסטינג שעדיין לא הסתיים
- מניות בחברות פרטיות שאין להן שווי שוק מוסכם
- בונוסים עתידיים שחוזה העבודה מבטיח אך עוד לא שולמו
- חברות שהוקמו במהלך הנישואים – גם אם רק אחד מבני הזוג הוא הבעלים הרשום
לפי חוק יחסי ממון התשל"ג-1973, כל נכס שנצבר במהלך הנישואים מאוזן שווה בשווה. הבעיה מתחילה כשאחד הצדדים מנסה לחמוק מכך.
מתי ניסיון להעלים נכסים הופך לעבירה פלילית?
כשצד אחד בגירושין מסתיר נכסים – העברת מניות לגורם שלישי, "המרה" של אופציות שאינה מתועדת, או הצגת שווי כוזב לבית המשפט – ייתכן שמדובר בעבירות פליליות ממשיות:
- הצגת מסמך כוזב לבית משפט (סעיף 240 לחוק העונשין) – עד 3 שנות מאסר
- מרמה והטעיה (סעיף 415) – כשהמרמה שוללת מבן הזוג את חלקו ברכוש
- הברחת נכסים כדי לסכל הליך משפטי תקין
גבול הזה בין אזרחי לפלילי הוא דק. לייעוץ בגירושים הכוללים נכסים מורכבים, ניתן לפנות אל גירושין לבעלי עסקים ויזמי הייטק.
מה עושים כשחושדים שהצד השני מסתיר נכסים?
הצעד הראשון הוא פנייה מהירה לייעוץ משפטי. ניתן לבקש מבית המשפט לענייני משפחה: צו גילוי נכסים, עיקול זמני על חשבונות ואחזקות, ומינוי רואה חשבון מומחה לשומת ערך האופציות. בכל מקרה של ספק, התייעצות עם עורך דין גירושין המתמחה בנכסים מורכבים היא הצעד החכם ביותר לפני שמסכימים על דבר.
